ההיסטוריה האנושית

ההיסטוריה האנושית איננה מתחלקת לתקופות בצורה ברורה וחד-משמעית. האירועים העוברים על בני אדם
כוללים מרכיבים של המשכיות ושל שינוי; שינויים בתחומים שונים (פוליטיקה, תרבות, כלכלה, חברה ועוד)
מתחוללים לעתים קרובות על פי לוחות זמנים שונים בני האדם נאלצים לחלק את מה שהם מכנים "עבר"
לתקופות שונות. (שאלת הפריודיזיציה -התיקוף)
לשם ההמחשה - חלוקה אחת של ההיסטוריה האנושית, שהייתה מקובלת במשך תקופה ארוכה, מבוססת על
הנאמר בספר דניאל - על פי שליטתן של ארבע ממלכות: בבל, פרס, יוון ורומי. חלוקה אחרת היא הספירה
הנוצרית, המבחינה בין שתי תקופות שונות בהיסטוריה.
שלוש מאות שנה מקובל לחלק את ההיסטוריה האנושית לשלוש תקופות: העת העתיקה, ימי הביניים והעת
החדשה. הכינוי "העת החדשה" נועד לתאר תקופה שבה העולם מתחדש, נהוג לכנות תקופה זו גם "התקופה
המודרנית".
יש הנוהגים לציין את העת החדשה -
1 .גיולוי אמריקה של קולומבוס ב- 1492.
2 .יש כאלו המחילים את העת החדשה מתקופת כיבוש קונסטנטינופול (איסטנבול) וסופה של האימפריה
הביזנטית (1453.(
3 .ואחרים מצביעים על הדפוס המכני (בשנת 1450(
4 .גישה אחרת מתחילה את העת החדשה ב"רנסנס". רנסנס (='תחייה' בצרפתית) מתייחס לתחייתה
מחדש של התרבות הקלאסית לאחר "העידן האפל" של ימי הביניים שהתחילה באיטליה באמצע
המאה ה14
שאלת הפריודיזציה:
שאלת הפריודיזיציה (תיקוף) של העת החדשה הפכה להיות מורכבת יותר בחמישים שנה האחרונות ,
יש היסטוריונים שנוהגים לחלק את העת החדשה לשני זמנים "העת החדשה המוקדמת" ו"העת החדשה"
שהחלה מהמהפכה הצרפתית ועד ימינו
מומחה לימי הביניים ג'אק לה גוף שולל את המושג העת החדשה המוקדמת ולדעתו העת החדשה מתחילה
במאה ה-18 ואת התקופה לפני יש לראות כימי ביניים ממושכים.
תופעות מרכזיות המאפיינות את העת החדשה המוקדמת:
1 (עליית כוחו של השלטון המרכזי המכונה לעתים "עליית המדינה המודרנית".
1
2 (הרפורמציה הפרוטסטנטית ששברה את האחידות הדתית והעמידה במקומה קבוצות דתיות הנאבקות זו
עם זו.
3 (זרמי מחשבה חדשים: הרנסנס, המהפכה המדעית והנאורות.
בקורס הזה ננקוט בגישה "מסורתית" יותר ונתחיל את עיקר הסקירה שלנו מראשית המאה ה-16 ,ובפרט
משנת 1517 .כפי שנראה בהמשך, זו השנה שבה החל מרטין לותר לפרסם ברבים את ביקורתו כלפי הכנסייה
הקתולית. גם אם לותר ותנועתו לא היה "מודרניים", התהליכים שהחלו בשנת 1517) יחד עם תהליכים
שהחלו לפני כן) הביאו לשינויים משמעותיים שבסופו של דבר שינו את פניה של אירופה.
התקופה שנלמד עליה היא במידה רבה התקופה שבה אירופה שלטה בהיסטוריה העולמית. במאות שקדמו
לכך, תרבויות אסיה (סין והודו למשל, ובמידה מסוימת גם האימפריה העות'מאנית) היו לא פחות דינמיות ולא
פחות מפותחות מבחינה טכנולוגית מאלו שבאירופה.
אולם החל מן המאה ה-16 ניתן להבחין בעליית כוחה הכלכלי ועוצמתה הצבאית של אירופה. ישנן תיאוריות
רבות המנסות להסביר את "עלייתו של המערב". דעות החוקרים חלוקות אם הגאוגרפיה או התרבות
האירופית הן אלו שגרמו לזינוק הזה או שמא מדובר בצירוף מקרים בלבד.